|
|
כלל העדויות מראשית ימיה של הקהילה הלשונית מבהירות כי גם בתקופת פריחתה הייתה צורת הכבוד שימוש לשון מאופיין . היא לא נקלטה בקרב בני הדור הצעיר , ואת נוכחותה החלקית בלשון יש לייחס לקושי שהיה לאותם הדוברים שאימצו את העברית רק בבגרותם להשתחרר מהשפעת לשונותיהם הזרות ולסגל לעצמם הרגלי לשון חדשים . אף על פי כן , בתחום מוגדר אחד — סגנון הכתיבה המנהלי — נקלטה הצורה בתחילה קליטה מלאה . בניגוד למעמדה האופציונלי בלשון בכללותה , בסגנון המנהלי רכשה הצורה בראשית ימיה של הקהילה הלשונית מעמד מחייב , ובמשך תקופה מסוימת שלטה בו ללא עוררין . כאמור בפרקים הקודמים , תחום הכתיבה המנהלית היה אחד מתחומי הלשון הראשונים שהגיעו למידה של גיבוש והפכו למשלב מובחן . בניגוד למרבית סגנונות הכתיבה שהיו מקובלים על חברי הקהילה הלשונית הצעירה , שמועד כתיבתם ניכר בהם והם נבדלים במובהק מן המקובל היום , בתחומי הכתיבה המנהלית ננקטו החל משלב מוקדם דפוסי ניסוח קרובים לאלו שצפוי לנקוט בנסיבות דומות כותב בן זמננו . כך למשל מודיעים פקידי בנק אפ " ק לאנשי ועד אחוזת בית כבר בשנת : 1908 " קבלנו את מכתבכם מיום כ " ה תשרי ורשמנו לפנינו ל...
To the book |
|
|