|
|
העיון בקורפוס של מודעות עירוניות שפורסמו בעיר תל אביב העלה כי סביב מחצית שנות העשרים של המאה העשרים התגבשו דפוסי ההבעה הנוהגים בעברית בתחום המנהל לכלל משלב מובחן , המתאפיין בדרכי ביטוי סלולות וקבועות . מלבד קבוצה קטנה של מודעות , אשר נסיבות פרסומן התייחדו בצורך לגייס את התושבים לפעולה וולונטרית , הושתתו המודעות העירוניות על דפוסי ניסוח אחידים המשקפים מקבץ קבוע של תופעות לשון . ההחלה השיטתית של דפוסי הניסוח הללו אפשרה ליוצרי המודעות לנסח בעברית , לראשונה בתולדותיה , פעילות מנהלית הדורשת העברת כמות גדולה של מידע באופן בהיר וסמכותי לקהילת דוברים מודרנית . העמדת דפוסי ההבעה הללו התאפשרה על יסוד יכולתם של הכותבים להתנער מקווי לשון שהיו שגורים בתקופה זו בשפה בכללותה , אך לא הלמו את צורכי הכתיבה המנהלית . מגמה זו מתבלטת בהשוואת שני סגנונות הכתיבה המשמשים זה בצד זה בקורפוס המודעות העירוניות . המודעות שנועדו לשכנע ולגייס את רצונם הטוב של התושבים לפעילות וולונטרית שאבו מכל רבדיה הסגנוניים של העברית לדורותיה , וניסוחן מושתת על ניצול מנעד רחב של אפשרויות מתוך כלל אמצעי הלשון הקיימים בשפה . לעומת ז...
To the book |
|
|