|
|
עם כינון המנדט הבריטי השתנה מצב העברית באופן מהותי לעומת מצבה בשלהי התקופה העותמנית . השלטונות הבריטיים הכירו בעברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ , ובתודעת אנשי היישוב עצמם כבר הייתה העברית חלק בלתי נפרד מזהותם . אף כי לא כולם דיברו עברית ונוכחות שפות אחרות נותרה מורגשת היטב , מסגרת החיים בארץ אחרי המלחמה הייתה עברית . עם זאת , מסגרת זו מולאה בתוכן שהיה עברי רק בחלקו . תמונת הלשון ששררה ביישוב במהלך תקופת המנדט כולה , ובמידה לא מבוטלת גם לאחר הקמת מדינת ישראל , הייתה מורכבת . מן הבחינה האידאולוגית שלט קונצנזוס בלתי מעורער על כך שלשון היישוב היהודי בארץ ישראל היא העברית , אך בה בעת שררה תחושה כי אחיזת השפה בחיי היישוב עודנה רופפת . היה חשש כי הישגיה אינם מובטחים וכי הם נתונים לאיום מתמיד מצד שפות אחרות , העלולות להחלישה ואף לדחוק אותה כליל מן השימוש . לפיכך התייחדה תקופת המנדט במאבק מתמיד למען העברית , מאבק שהשתתפו בו מוסדות היישוב , ארגונים וולונטריים , אישי ציבור ותושבים מן השורה . המאבק למען העברית לא היה מוגבל לחזית אחת , אלא התנהל בלא תיאום או הנהגה מגובשת בשורה של מאבקים מקומיים ...
To the book |
|
|