עד סוף תקופת העלייה הראשונה , עיקר המאמץ לקידום רעיון הדיבור העברי התמקד בהקמת בתי ספר עבריים שבהם נלמדה העברית כלשון חיה , בהבדל ממוסדות החינוך המסורתיים שבהם נלמדה כלשון תרגום לצורך הבנת כתבי הקודש . מלבד עצם הקניית השפה לילדים שימשה העברית בבתי הספר הללו גם לשון ההוראה , לפחות בחלק ממקצועות הלימוד . החל משנות השמונים של המאה התשע עשרה קמו בארץ ישראל כמה בתי ספר כאלה , רובם במושבות וקצתם בערים , וסמוך לסיום המאה החלו להצטרף אליהם גם גני ילדים שפעלו ברוח דומה . . 2 הרשב , , 1993 עמ ' ; 91 , 85 — 84 פלמן , , 1973 עמ ' ; 139 — 112 בר אדון , , 1975 עמ ' ; 18 — 11 כוזר , , 2001 פרק . 2 . 3 ראו למשל בר אדון , , 1975 עמ ' ; 14 וכן דוגמה 4 להלן . . 4 הרשב , , 1993 עמ ' ; 152 — 133 , 110 , 91 , 85 — 84 פלמן , , 1973 עמ ' ; 35 גרינצוייג , תשנ " ח ; אלדר , תש " ע , עמ ' , 64 — 62 ורבים אחרים . לדעה מקורית בדבר השפעת מאפייניה של העלייה השנייה על כיווני ההתפתחות של העברית החדשה ראו מורג , תשס " ד , 1 עמ ' . 324 — 322 . 5 המונח " קהילה לשונית " ( או " קהילת דוברים " ) , אשר ישמש אותנו רבות במחקר ז...
To the book