בחלוקת תרומתו . ואם כך , נוכל לסכם ולומר שעל פי ספרות חז " ל השארת מתנות עניים ונתינת מעשר עני היו מחויבויות של כל אדם המעבד שדה בארץ ישראל ולא רק של העשירים . מתנות עניים ( ומעשר עני בחלקו ) מתוארות כסוג של מיסוי דתי - חברתי המוטל על הקרקע , ולכן בדרך כלל בדיון במתנות האלה לא נעשה שימוש במונחי היסוד של מוסד הפטרונות הרומי או האוורגטיזם . כפי שכבר הוסבר בפרק " אפיקי הצדקה " , העניים אספו את מתנות העניים במהלך הקציר או האסיף . לפי ההלכה , כל חקלאי המעבד חלקת אדמה בארץ ישראל מחויב לאפשר לעניים לאסוף את חלקם . המשנה קובעת שאפילו אריס המעבד חלקת קרקע קטנה ביותר מחויב בכך . דרישה זו נובעת מהתפיסה שמקורה בתורה , ולפיה ארץ ישראל שייכת לאל : והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ( ויקרא כה כג ) . 17 וולף , " אוכל , עוני ופטרונות " , עמ ' . 212 18 שם . 19 לפי פירושו של מיכאל קוכמן , הביטוי " כי גרים ותושבים אתם עמדי " " קובע את מעמדם רוג ' ר ברוקס טען שהמשנה מתארת כל איכר בארץ ישראל כאריס באדמתו של האל . כל איכר מחויב להפריש מעין מס מקודש למי שנמצאים בחסותו של האל : העניים , ה...
To the book