|
|
בארץ ישראל לא באו בעלי התפקידים במוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים מקרב החכמים דווקא , ומוסדות אלו לא היו נתונים לפיקוחם . מציאות זו הייתה שונה מהמציאות בבבל כפי שהיא מתוארת בתלמוד הבבלי . במקורות התנאיים אין תיאורים מפורשים של חכמים מסוימים הממלאים תפקידים במערך הצדקה ( פרנסים , גבאי צדקה או תפקידים הקשורים לקופה ) . מכל מקום , המקורות התנאיים מבטאים יחס חיובי עקבי כלפי התפקידים האלה , ולפי מקור אחד תפקיד הפרנס הוא אף הגשמת ייעודו של תלמיד החכמים . לעומת זאת , לפי החיבורים האמוראיים , היו תנאים ואמוראים שדאגו לעניים , שמינו פרנסים או היו פרנסים בעצמם . קשה לקבוע אם החכמים נעשו פעילים יותר בתחום מוסדות הצדקה הקהילתיים במאה השלישית , כפי שטענו כמה חוקרים , או שמא השתיקה היחסית של המקורות התנאיים קשורה לסגנונם הספרותי ולאופן שבו הם מציגים מידע . המקורות שנבחנו כאן ( ומקורות נוספים ) מעידים שאף על פי שהפטרונות הייתה נפוצה בארץ ישראל במאות האלה , בדרך כלל נמנעו החכמים משימוש בשפה של פטרונות כשתיארו את מעורבותם בצדקה הקהילתית . כאשר מאפיינים של פטרונות עולים בסיפור המקורות מנצלים אותם כדי להדג...
To the book |
|
|