|
|
ההבדלים בין המקורות התומכים בסיוע לעניים לא יהודיים מפני דרכי שלום ( המשנה , התוספתא , הברייתות בירושלמי ) לבין המקורות המתנגדים לו ( ספרא וספרי דברים ) , נבדלים לא רק בעמדתם אלא גם בטרמינולוגיה שלהם . המקורות התומכים בנתינה לגויים משתמשים במונחים " גויים " ו " ישראל " ומבחינים בין " עניי גויים " ל " עניי ישראל " , והמקורות המתנגדים מכנים את ישראל " בני ברית " והגויים המודרים הם " אחרים " או מי " שאינן בני ברית " . נראה כי הבחירה בטרמינולוגיה זו אינה מקרית . הניגוד " גויים " ו " ישראל " ניטרלי למדי ומופיע במגוון הקשרים , ואילו הניגוד " בני ברית " ו " שאינם בני ברית " , או " בני ברית" ו " אחרים " , מתאר את היהודים והנוכרים בהקשר של יחסים שלהם עם האל . אכן המונח " אחרים " מופיע במקרים רבים במסורות שבהן הגויים מודרים אינו מזכיר בדרשתו על פסוק זה את עניי הגויים כלל ואינו מנגיד בין עניי ישראל לעניי גויים בהקשר זה . עם זאת , נוסח זה מפוקפק , וקשה אפוא לקבוע בשלב זה את עמדתם של מדרשי ההלכה מדבי רבי ישמעאל בסוגיה זו . מכילתא דרבי ישמעאל , מסכתא דכספא , משפטים , פרשה יט ( מהדורת הורוביץ - רבין ...
To the book |
|
|