|
|
רוב החברות המודרניות שיש בהן מערכות סיוע לעניים קובעות קריטריונים לזכאות לתמיכה , ומפעילות מערכת הבודקת ומאשרת את זכאותם של הפונים . על רקע נורמות אלו , פרק זה שואל אם ספרות חז " ל מציעה שיש לחקור ולאמת את זכאותם של מבקשי התמיכה , ואם כן , מי אחראי לכך . מכיוון שלפי המשנה הזכאות לכל אחד מסוגי התמיכה ( תמחוי , קופה , מתנות עניים ומעשר עני ) נקבעת על פי מצבו הכלכלי של האדם , הגיוני לשאול אם מקורות חז " ל מתארים מנגנון למדידת זכאותם של הפונים , או מביעים דאגה וחשש מכך שיהיו מקרי רמאות , ואם יש הבחנה בעניינים האלה בין המתנות מהיבולים לבין המוסדות הקהילתיים והנתינה לקבצנים . כפי שנראה מיד , ספרות חז " ל שמקורה בארץ ישראל אכן נותנת את הדעת לתופעת העמדת הפנים כדי לקבל סיוע , ופרק זה בוחן מה תפקידן של המסורות המתארות את התופעה הזאת . הקריאה במקורות העוסקים בבדיקת הפונים ובמקרי רמאות חושפת מגוון היבטים ביחסים שבין נותן למקבל ובאופן תיאורם של העניים בספרות זו . בתחילה נעמוד על שתי גישות : הגישה המסתייגת מהבדיקה והחקירה או מתעלמת ממנה , והגישה שלפיה יש לבדוק את הפונים אם לא מדובר בתמיכת חירום . ל...
To the book |
|
|