|
|
מקורות מהעת העתיקה מתארים עניים המתגודדים במקומות ציבוריים , כגון מרחצאות , שווקים ומקדשים , או עוברים מדלת לדלת ומבקשים תמיכה . כפי שהעירה אנליז פרקין , העובדה שתופעת הקבצנות המשיכה להתקיים באימפריה הרומית לאורך שנים מעידה שהיו אנשים שנהגו לתת להם . בשורות הפותחות את מסכת שבת במשנה ( ובמקבילה בתוספתא שבת א ו ) נעשה שימוש בסיטואציה הרווחת של העני העומד בפתח כדי להדגים ולהמחיש את העקרונות ההלכתיים הנוגעים להעברת חפצים מרשות לרשות בשבת ( בדוגמה כאן מדובר בהעברה מרשות הרבים לרשות היחיד ולהפך ) : העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים , פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא - העני חייב ובעל הבית פטור ; פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס - בעל הבית חייב והעני פטור ( משנה שבת א א ) . בספרות חז " ל פעולת קיבוץ הנדבות מכונה לרוב " לשאול על הפתחים " , " לסובב על הפתחים " או " לחזר על הפתחים " . כך , למשל , במשנה המביאה עמדה שבסופו של דבר נדחית , ולפיה כאשר כספי הירושה מעטים יש להעדיף את הזנת הבנות על פני ירושת הבנים : מי שמת והניח בנים ובנו...
To the book |
|
|