|
|
הציוויים המקראיים לתמוך בעניים והעידוד לעשות כן מנוסחים בדרך כלל בלשון יחיד אף שהם פונים אל עם ישראל כקולקטיב . כך , למשל , אנו מוצאים בספר דברים : כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה ' אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון . כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו ( טו ז - ח ) . וכך גם בישעיהו : הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם . אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה ' יאספך ( נח ז ) . בפסוקים האלה אין זכר לפנייה לקהילה כגוף מאורגן , אלא מוזכרת האחריות של כל אחד ואחד מבני העם לתמוך בעני . בספרות חז " ל נמצא דברי עידוד לתמוך בקרובי משפחה , בשכנים ובחברים גם תמיכה לא ממוסדת , כיוזמה פרטית וספונטנית . לעיל הזכרנו את הסיפור על הלל שסיפק לעני בן טובים סוס ועבד , ככל הנראה מרכושו הפרטי , ונראה שגם הסיפור על רבי יונה שנתן " הלוואה " לעני בן טובים מתוך גילוי רגישות למצבו שייך אף הוא לקטגוריה של נתינה פרטית . מסורות אלו מעידות שתמיכה פרטית ניתנה לא פעם לעניים בני טובים דווקא : למי...
To the book |
|
|