|
|
פיטר גרנסי כותב שאחת ממטרות מערכת הענישה הרומית הייתה " שמירת הכבוד " , כלומר הגנה על הכבוד ( dignity ) והשם הטוב ( prestige ) של הצד הנפגע . אם הפוגע יצא בלא ענישה , כבודו של הצד הנפגע יינזק . אכן , אחד מאבות הנזיקין בספרות חז " ל הוא בושת . מקורות חז " ל קובעים פיצוי על התנהגות המביישת אדם אחר ( למשל , יריקה או גילוי ראש האישה ) , וגם כאן אנו מוצאים את השימוש בביטוי " לפי כבודו " , כלומר לפי מעמדו : א . צרם באזנו תלש בסערו רקק היגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן לו ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו רבן שמעון בן גמליאל , שכן דווקא בשני הימים האלה בלט במיוחד הקשר ההדוק של העם - כל העם - לבית המקדש . קשר זה התבטא בשמחה גדולה , עממית וספונטאנית , אשר סימניה החיצוניים היו הבגדים הלבנים ( של הבנים בלבד ?) והמחולות של הבנות . ייתכן שבהזכרת כלי לבן יש רמז נוסף לקשר לבית המקדש , שהרי ממקורות חיצוניים אנו למדים , שבאי בית המקדש בימי הבית השני לבשו בגדים לבנים לפני כניסתם למקדש" ( מנדל , " לא היו ימים טובים לישראל " , עמ ' . ( 170 69 השוו המל , עוני וצדקה , עמ ' . 85 - 84 70 גרנסי , ...
To the book |
|
|