עד כה ראינו שישנם הבדלים מהותיים בין התלמוד הבבלי למקורות ארץ ישראל בנוגע לדרך הצגת העוני והסיבות לו . שלא כמו בבבלי , בספרות הארץ - ישראלית אין אנלוגיה בין עוני למוות ואין ביטוי לתפיסה שהעוני הוא אחד המצבים הקשים ביותר שיכול אדם לחוות . עוני גם אינו נקשר לגסות רוח . נוסף על כך , עושר אינו מוזכר כתנאי לגילוי שכינה . כאשר העוני מוצג כעונש במקורות הארץ - ישראליים , בדרך כלל העברות מוגבלות לתחום הצדקה או שהקישור לחטאים אינו מפורט . על פי הירושלמי , למשל , העוני הוא קטגוריה אנושית שאין לה חשיבות בעיני האל . בתלמוד הבבלי , לעומת זאת , העוני קשור לכמה עברות ולהתנהגות בלתי נאותה מסוגים שונים ומגוונים , ואפילו לשמירת הניקיון בבית . מאחורי קישור זה עומדת ההנחה שהעניים הם האחראים למצבם הקשה , והוא הושת עליהם על ידי האל כעונש למגוון חטאים . איך אפשר להסביר את ההבדלים האלה ? במחקר תלו את ההבדלים בין התלמוד הבבלי למקורות ארץ ישראל בכמה גורמים , שכמה מהם עשויים להיות רלוונטים לענייננו , ובהם שיטות שונות של פרשנות , האווירה החברתית , התרבותית והפוליטית שבה חיו החכמים בשני המרכזים והמעמד החברתי - כלכל...
To the book