פרק תשיעי: הלאומיות היהודית: בין פרטיקולריות ואוניברסליות

הנאמנויות הלאומיות , את החובה האזרחית ואת האחווה . פרטיקולריזם ביחס לדוקטרינות , לאנתרופולוגיות , לאקסיולוגיות ולתיאולוגיות . אך שום הפרדה מבני האדם . כן , פרטיקולריזם . כמו זה של אברהם . הישועה של האוניברסליות האנושית דורשת אולי שוב דרכים שאינן מובילות אל ערי הענק ( מטרופולין ) . הלשונות שוב בלולות . הבלבול הגדול בלשון זהה למעשה עם היפוך המושגים הגדול . ימי אברהם חזרו : יש לציית מתוך הכרעה אישית , מבלי להביא בחשבון את שאר המאמינים . בהכרעה אישית שאין משמעה אנוכיות . כשם שאופן הקיום האחד בשביל עצמך אינו ביטוי לאנוכיות : ההתכנסות העצמית באמצעות מדינת ישראל . במשכן נשיא המדינה אני מבקש לסיים את הפרק אודות משמעותה של האוניברסליות אצל לוינס בדברים שהוא אמר במשכן נשיא מדינת ישראל , בהרצאה שכותרתה : " התבוללות ותרבות חדשה " . את דבריו פתח בהסברת המורכבות של שאלת ההתבוללות . מצד אחד , ההתבוללות היא תהליך טבעי , הנובע מן השאיפה של המיעוט להיות חלק מן הרוב , לוותר על השונות לטובת חווית השותפות של ההומוגניות . מצד שני , אנו נוהגים לשפוט את ההתבוללות באופן שלילי , כאילו היו תהליכי ניוון ואופורטונ...  To the book