ניאו־ליברליזם: "המדינה החזקה" ו"המדינה החלשה"

הצמצום המרבי של תפקיד המדינה בתחומים החברתיים והכלכליים על פי האידיאולוגיה והמדיניות הניאו ליברליות , כולל בתחום החינוך , זכה בספרות הסוציולוגית לכינוי " המדינה החלשה " . אולם למדינה הניאו ליברלית יש מופע מנוגד שבו היא מופיעה כ " מדינה החזקה " המעורבת בעיצובם ובגיבושם של סובייקטים בעלי כישורים ומיומנויות המוכתבים על פי עקרונות הגלובליזציה הניאו ליברלית , וכן בעיצובם של סובייקטים לאומיים הנאמנים לקולקטיב הלאומי וליעדיו . הניאו ליברליזם שוקד על גיבושה והנחלתה של זהות לאומית משותפת היוצרת מראית עין של סולידריות חברתית , שבאמצעותה הוא מקווה למנוע את התגברותה של תסיסה חברתית , בשל האי שוויון המתרחב והעמקת העוני , על מנת להתמודד עם מה שההוגה יורגן הברמס מכנה " בעיית הלגיטימציה של המדינה בעידן הכלכלה הגלובלית " ( - ( Habermas 1984 משבר לגיטימציה הנגרם בשל ההשלכות האנטי חברתיות של המדיניות האנטי ליברלית . אחד התחומים המרכזיים הסובלים מחוסר לגיטימציה במדינה הניאו ליברלית הוא תחום החינוך . מבחינה פוליטית והיסטורית מקובל לחשוב שמדינת הלאום נושאת באחריות מיוחדת בתחום החינוך . כאשר המדינה מצמצמת את...  To the book