רב־תרבותיות ומערכת החינוך הערבית

בפרק הראשון ציינתי את האי שוויון בחלוקת משאבים במערכת החינוך הישראלית ואת העובדה שהפער הגדול ביותר בחלוקת המשאבים לאורך השנים הוא הפער בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים . כאן אדון בחינוך תלמידי המיעוט הערבי פלסטיני בהקשר של חינוך במדינה רב תרבותיות . ההגדרה האתנית של מדינת ישראל כמדינה יהודית מתנגדת להטמעה של המיעוט הערבי בקולקטיב הישראלי , שהזהות היהודית היא מרכיב מכונן בהגדרתו . משום כך המיעוט הערבי אינו נטמע במדינה , בניגוד למיעוטים אחרים במדינות רבות אחרות . אי אפשר להתייחס למוסדות החינוך של התלמידים הערבים בלי להתייחס להקשר הרחב יותר של הסכסוך הישראלי - ערבי ולמעמדם הפוליטי , החברתי , הכלכלי והלאומי של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל . חינוך אינו מתרחש בחלל ריק . המחנכים והתלמידים מושפעים מהסביבה שבה הם חיים ושעל רקעה פועל בית הספר . הסכסוך בין העמים משבש את האפשרות לחינוך לאזרחות , לשוויון ולדמוקרטיה , כיוון שקשה לחזק יסודות הומניסטיים ודמוקרטיים במצב של סכסוך וכיבוש . בעקבות מלחמת 1948 התייחס הממסד המדינתי היהודי אל הערבים הישראלים כאל מיעוט עוין בשל זיקתם לעם הפלסטיני ולמדינות ערב...  To the book