סיכום

" דרך אברהם " והצופים הקאדרים מרבים לדבר על היחסים הטובים ששררו בין יהודים למוסלמים בימי הביניים באל אנדלוס . הם מדגישים בהתלהבות כי מדובר במורשת משותפת שראוי לזכור ולשנן . הפרויקטים החינוכיים , הסדנאות והפרסומים תורמים כולם למטרה זו , ובה בעת מהווים הם עצמם דוגמה חיה להמשכיותו של המפגש הבין דתי הזה . מפגש זה התאפשר בין השאר בזכות האוניברסליות של המסר הצופי ובזכות היותו חף מדרישה להמרת דת . השיח ' ע ' סאן מנאסרה מציע את המורשת הזו כדוגמה שניתן לעדכנה לימים אלו : " הרמב " ם , אבן רושד ותומאס אקווינס : שלושה פילוסופים גדולים . הם הכינו עבורנו הרבה דברים גדולים וכאן , יחד עם אליהו מקלין ואחרים , עלינו להשיב לעצמנו את דור הזהב עם התוספות המודרניות שלנו " . מנאסרה מסור לאידיאל הזה וסבור שיש לו פוטנציאל עצום : " על רקע זה החליטה הקהילה שלנו לשקוד על הדרך הזו ולהתחבר ל ' אחר ' כדי לעצור את הפחד , השנאה והכאב — לא רק בארץ הקודש , ישראל ופלסטין , או בירושלים ; במזרח התיכון ובכל העולם אנו צריכים לעזור ולעשות הכול כדי לעצור את הדברים האלה " . שיתוף של ידע על הצופיות ועל ההיסטוריה של יחסי יהודים ...  To the book