מבוא

שיטת המשפט באסלאם מקיימת הפרדה בין שיפוט לבין פרשנות החוק . השיפוט נתון לסמכותם של קאדים של בית הדין השרעי , שתפקידם להכריע בסכסוכים על פי החוק והנוהג הקיים במקום . אין זה מעניינו של הקאדי , ובדרך כלל אין זו מומחיותו , לספק פרשנות של החוק בסוגיות משפטיות מעורפלות . המופתי לעומתו הוא מלומד בעל בקיאות רחבה במשפט המוסלמי ( שלרוב עולה על זו של קאדי ) , אשר מסוגל לספק תשובות על שאלות ספציפיות וכלליות שבהן הוא מפרש את ההלכה המוסלמית . ההפרדה בין תפקיד השיפוט לבין מתן חוות דעת הלכתית מיוצג בשיח האסלאמי באמצעות האמרה : " אל מפתי לא יקדי ואל קאדי לא יפתי " , היינו הקאדי מנוע מלתת פתווה ( חוות דעת הלכתית ) והמופתי מנוע מלשפוט . הפרדה זו , שהתגבשה בשלב מתקדם של עיצוב המשפט המוסלמי , נועדה למנוע מצבים שבהם קאדי מכהן נותן חוות דעת הלכתית אשר עמיתו עשוי להידרש לה בהכרעת דין . הפרדה זו הייתה חשובה לצורך מניעת ניגוד עניינים בתהליך השיפוט השרעי וכדי לקדם את התמקצעות האפתאא ( הוצאה של פתוות ) למען פיתוח השריעה . מופתים יכולים לסייע בפיתוח ובהתאמת השריעה לתנאי הזמן והמקום הספציפיים , ואילו הקאדים מצדם נד...  To the book