מבוא

אחד המאפיינים הבולטים של השיח הפוליטי הערבי בישראל בשני העשורים האחרונים הוא המעבר מ " שיח של דו קיום " ל " שיח של זכויות " . הערבים בישראל החלו לזנוח בהדרגה את מאמציהם להשתלב בחברה הישראלית מתוך הדגשת הדומה והמשותף בינם לבין הרוב היהודי , ובמקום זאת אימצו שיח שבמסגרתו הם תובעים בלשון תקיפה יותר את הזכויות המגיעות להם , לדעתם , כבני מיעוט לאומי . התפתחותו של " שיח הזכויות " בחברה הערבית היא עוד שלב בתהליך ההתגבשות הלאומית של המיעוט הערבי בישראל . הביטוי המובהק להבשלת התהליך האמור הוא פרסומם של מסמכי " החזון העתידי " בשנים . 2007 – 2006 אמנם מסמכי " החזון העתידי " לא היו הניסיון הקולקטיבי הראשון לניסוח דרישותיו של המיעוט הערבי מן המדינה , אך הפעם נוסף להן ממד חדש : הצדקת הזכויות שתובע המיעוט מחמת היותן " זכויות ילידיות " , דהיינו זכויות המגיעות לבני המיעוט הערבי כמיעוט מולדת החי בארצו . המסמכים היו בבחינת עוד אבן דרך בדיון הפנימי המתנהל בחברה הערבית בשאלת מודלים חלופיים להגדרת המדינה " יהודית ודמוקרטית " : אוטונומיה , " מדינת כל אזרחיה " ומדינה דו לאומית . ביסוד מודלים אלו עומדת הכוונה ...  To the book