הממשל הצבאי (1966-1948)

הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 הובילה לניתוק פיזי מידי של המיעוט הערבי מהמרחב המוסלמי המזרח תיכוני , ובפרט מן האחים המוסלמים במצרים . ניתוק זה נגרם בעיקר בשל המשטר הצבאי שהטילה ישראל על המיעוט הערבי שבתוכה ואשר הוסר רק ב . 1966 תקופה זו נחשבת לטראומטית בזיכרון הערבי הקולקטיבי בישראל , והשלכותיה בתחומי החיים השונים , ובכלל זה בחיי הדת , היו מרחיקות לכת . המוסלמים בישראל הפכו מעדת רוב לעדת מיעוט נטולת משאבי דת וחברה ונעדרת מנהיגות דתית ממשית — שורותיה של זו התדלדלו מאוד כבר בסוף שנות ה 30 ובראשית שנות ה 40 בעקבות גירוש / בריחה של חכמי דת ( עולמא ) בעלי שם . במקביל לכך נעשה המיעוט המוסלמי חשוף למאמצי חילון מצד המדינה ולגלי לאומנות מהפכנית מכיוון המרחב הערבי , מגמות שהחלישו את כוחו של האסלאם כגורם חשוב ומלכד . להיחלשות זו תרם גם הניתוק המוסדי מהמועצה המוסלמית העליונה , שמעמדה העצמאי וסמכויותיה נפגעו קשות בשל החלת החוק הירדני על ירושלים המזרחית והגדה המערבית ב , 1951 כחלק ממגמה רחבה יותר של טשטוש הזהות הלאומית של הפלסטינים . ולבסוף , דיכוים של האחים המוסלמים במצרים ובסוריה והגבלת צעדיהם...  To the book