' על זאת ' הוא אחד השירים הידועים ביותר בקורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן ( דומה שלאחר ' מגש הכסף ' הוא השיר הידוע ביותר ); ובצדק . זהו שיר חשוב . וחזק . חלק מכוחו נובע מהמבנה שלו : השיר פותח בסאטירה צורבת — מעין אקספוזיציה סאטירית — עובר לאחר מכן למודוס הדיוני הרגוע והרציונלי יותר — מעין התפתחות דיונית — ומסתיים בפאתוס חגיגי לאומי מוסרי ( כמעט מבנה קלאסי של סונטה ) . השיר מנהל דיאלוג עדין , רוחפני , אבל משמעותי עם כמה אינטרטקסטים : ראשית , דרך כותרתו , השיר מתקשר עם כמה מנבואות התוכחה והזעם הקודרות והאלימות ביותר במקרא , נבואות של הרס מוחלט , שממה וכיליון הבאות בעקבות חטאים נוראים של העם , בגידה ערכית שאין עליה מחילה . כך למשל בירמיהו : ואביא אתכם אל ארץ הכרמל , לא ֱכל פריה וטובה ; ותבאו ותטמאו את ארצי , ונחלתי שמתם לתועבה . הכהנים , לא אמרו איה יהוה , ותפשי התורה לא ידעוני , והרעים פשעו בי ; והנבאים נבאו בבעל , ואחרי לא יועלו הלכו . לכן , עד אריב אתכם נאם יהוה ; ואת בני בניכם , אריב . כי עברו איי כתיים , וראו , וקדר שלחו והתבוננו , מאד ; וראו , הן היתה כזאת . ההימיר גוי א ֱלהים ,...
To the book