בעוד המודוס הדיוני פולמוסי מתאפיין בשימוש מתון , בלתי מובלט בלעז , והמודוס הגבוה הנשגב מתנזר מלעז כמעט לחלוטין , המודוס השנינתי / סאטירי בשירתו העיתונאית של אלתרמן שטוף כולו בלעז . הלעז למעשה הוא המאפיין הלשוני הסגנוני המרכזי של המודוס ומהווה מעין ציין זוהר שלו . ניתן להבחין בשלוש דרגות בשימוש העתיר בלעז במודוס השנינתי / סאטירי : . 1 הדרגה הראשונה היא שימוש במילים שמקורן לועזי אבל עברו אזרוח כלשהו ( מלא או חלקי ) במרחב השפה העברית ושמראיתן בכתיב עברי היא טבעית במידה זו או אחרת . מדובר בשימוש במילים או ביטויים מסוג : אינץ ' , צ ' מפיון , בוקסר , רינג , אריה , טרגדיה , פיניטה לה קומדיה , אמבולנס , פיורד , אקורד , רייך , דיויזיה , ויזיה , אקציה , אופנסיבה , סקנדלים , אידיליה , פרזידנטים , אינפנטיליים , ברונטים , אופרטה , סניוריטה , ג ' וקונדה , גימנסיה , פילמים , פרופגנדה , אפקטים , פרטיטורה , מאסטרו , סיסמוגרף , טבו , טוטם , פרוטוקול , מרשל , אוטופיה , פילנתרופיה , פירר , אסיאטי , גרנדיוזי , פרולטרי , פיקנטי , טרפציות , פשיסט , סירנה , סיגר , אתנוגרפיים , טרנסקציות . . 2 הדרגה השנייה היא...
To the book