|
|
בנייר זה טענו כי חוק הילדים אינו מיושם ברמה הנדרשת ממעמדו הנורמטיבי . ניתוח החוק מלמד כי בשל התמקדותו בהסדרה של הליכי החקיקה אפשר לראות בו חוק מעין – חוקתי , מה גם שהתכלית שהוא מבקש להגשים — הגנה על זכויות הילד — נושאת אופי חוקתי מובהק . יתר על כן , חוק הילדים הוא חוק מסגרת הקובע הוראות כלליות בנוגע להליכי החקיקה , ולכן ראוי לייחס לו עליונות נורמטיבית מסוימת על חקיקה רגילה , בדומה למעמד של חוקי מסגרת לא חוקתיים אחרים . לפיכך אנו סבורים כי אין מקום לתפיסה המינהלית , החקיקתית 104 לכאורה מדובר בעמדה חזקה המקנה לחוק מעמד משמעותי מדי בשלב הביקורת השיפוטית . עם זאת , עיון במגמות המתבססות בימים אלה בביקורת השיפוטית החוקתית מעלה כי שילוב של ביקורת חוקתית " הליכית " עם ביקורת חוקתית " מהותית " הוא תופעה הולכת ומתרחבת . עמדתנו מתיישבת עם מגמה זו . בהקשר זה , איתי בר – סימן – טוב הציג את התופעה של " ביקורת שיפוטית סמי – פרוצדורלית " : בכמה בתי משפט בכירים בשיטות משפט לאומיות ועל – לאומיות אפשר להצביע על תופעה של שילוב בין ביקורת שיפוטית " מהותית " לבין ביקורת שיפוטית " הליכית" באופן שמעלה מודל חד...
To the book |
|
|