|
|
כזכור , חוק הילדים תובע מהמחוקק לציין בדברי ההסבר של כל הצעת חוק המוגשת לקריאה ראשונה — שהיא בעלת השפעה פוטנציאלית על זכויות הילד — את אופי ההשפעה הצפויה ואת היקפה . מדובר אפוא בהוראה כללית ועקרונית העוסקת בהסדרה של הליכי החקיקה בכנסת . הוראה מסוג זה נושאת אופי חוקתי – מהותי משום שהיא אינה עוסקת בהסדרה נקודתית של סוגיה זו או אחרת , בדומה לחקיקה רגילה , אלא בסרטוט של גבולות הסמכות של הרשות המחוקקת . זאת ועוד : החוק דנן מבקש להבטיח את הזכויות החוקתיות של הילד כך שגם תכליתו — הגברת הדיון החקיקתי בזכויות ילדים — נושאת אופי חוקתי מובהק . כדי לבסס טענות אלה נבקש לבחון את מעמדו הנורמטיבי של חוק הילדים באמצעות מבחני הזיהוי החוקתיים שאומצו במשפט הישראלי בעקבות ההכרה בעליונות חוקי היסוד . מבחנים אלה מציבים אבני בוחן שבאמצעותן אפשר להבחין בין נורמות חוקתיות לבין נורמות מדרג נמוך יותר . המבחן הראשון , הצורני , קובע שכאשר הכנסת מכנה חוק מסוים " חוק יסוד" ונמנעת מציון שנת החקיקה שלו , אזי מדובר בנורמה חוקתית . אופיו הטכני של המבחן יוצר ודאות משפטית ואינו מותיר מקום לעמימות , ולכן הוא זכה להעדפה ברור...
To the book |
|
|