זר פרחים

למחרת הכנס " נפרדים מרות בן ישראל " שציין את פרישתי מעולם המשפט , כשאני מצוידת בהחלטות שקיבלתי , שמתי פעמיי לבית ספר המתמחה בהקניית יסודות הציור הממוחשב . כשקמתי בבוקר ההוא הרגשתי כמו ילדה בת שש ההולכת בפעם הראשונה לבית הספר . התרגשתי מאוד מכך שאני יוצאת לדרך חדשה . הייתי מלאת שמחה וסיפוק , אבל בה בעת חששתי ממה שצופן לי העתיד . וכך , בלב מתרונן , עליתי במדרגות בית הספר ונכנסתי לכיתתי החדשה . נכנסתי ונדהמתי ! בחדר היו שבעה עשר מחשבים שהיו מיועדים לשבעה עשר תלמידי הקורס . מאחורי שישה עשר מהם ישבו נערים בגילו של נכדי . שש עשרה זוגות עיניים ננעצו בי בפליאה . והמבט הנשקף מהן כמו אמר : " מה עושה פה הזקנה הזו ? " אחד התלמידים אמר : " אפשר לעזור לך ? כאן זו כיתת ה ' פריהנד ' . מה את מחפשת ? " " זאת כיתת ה ' פריהנד ' ? מצוין , זה מה שאני מחפשת " , עניתי בגמגום קל והתיישבתי ליד המחשב הפנוי . בתוך תוכי הייתי מבוהלת . " איך אשתלב פה ? " חשבתי . " הם דור המחשבים , דור שיודע את כל רזי המחשב , ואני סבתא בת שבעים וארבע . איך אתקשר אתם ? איך אוכל להיעזר בהם בהכנת שיעורי בית או בהשלמת חומר שלא הבנתי בשי...  To the book