בית השבילים המתפצלים

אחר הצהריים ישבו יצחק ויהודית נינוחים בסלון ביתם שבשכונת רסקו בבאר שבע . הם לגמו תה מהביל והתענגו על הסהרונים הטעימים של יהודית שנמסו על לשונם . לאחר יום עבודה מפרך נעם להם להירגע יחד בשלוות ביתם . בנחת החליפו רשמים מהקורות אותם בעבודה במהלכו של אותו יום . לפתע קרע את חלל החדר קול נפץ אדיר , ובעקבותיו קולות נפץ חלשים יותר . יצחק ויהודית היו מבוהלים . הם קפצו ממקומם ורצו לאגף חדרי השינה . נדמה היה להם שמשם נשמעו הקולות . בדרכם חלפו ליד חדר הארונות שדלתו הייתה פתוחה , וחשכו עיניהם . ארונות הקיר שכיסו שלושה מקירות החדר , מרצפה עד תקרה , קרסו . כל הכבודה שהייתה מונחת על מדפיהם או תלויה על קולביהם — הסדינים , הציפות , המפות , המגבות , השמלות והחליפות — התפזרה בערבוביה אחת גדולה על רצפת חדר הארונות וגלשה אף מחוצה לו . יצחק ויהודית תהו לאן נעלמו ארונות הקיר , היכן מדפי העץ , המחיצות והדפנות שלהם . לכל אלה לא היה זכר , כאילו בלעה אותם האדמה . בין הבגדים , הלבנים והמצעים שהיו מושלכים לכל עבר נראו שאריות מוזרות של קליפות עץ . יצחק ויהודית לא ידעו מה פשרן של אלה . על קירות חדר הארונות שנחשפו התגל...  To the book