מכתבים לאסתר

אסתר יקרה , 18 . 6 . 1952 רק שישה ימים עברו מאז עזבתי את הארץ , שישה ימים שנראים לי כשישה יובלות . נדמה לי שנולדתי בפריז וחייתי פה כל חיי . אני שוחה כאן כמו דג במים . כבר אין לי כוח לעמוד על הרגליים , כי כל היום אני רצה ממוזאון אחד לשני , וממקום אחד לאחר . פריז כבירה . פשוט אין לי מילים לתאר את היופי שלה , היא מלאה הוד . שלך , רותי אסתר ' קה יקרה , 15 . 7 . 1952 הבוקר קיבלתי את מכתבך ושמחתי נורא . זה הדבר הכי טוב שיכול להיות — לקבל מכתב כשנמצאים בחוץ לארץ . חביבתי , מה אספר לך מה עובר עליי ? ראשית בשטח המגורים . עברתי דירה ועכשיו יש לי חדר בפנסיון . הבית הוא בניין מחודש שממוקם באמצע רובע עתיק יומין . קירות כל הבתים מסביב עומדים כבר באלכסון מרוב יושן . הרחוב צר , רוחבו בדיוק מטר וחצי , והוא נמצא בלב הרובע האוניברסיטאי של פריז . יש לי חדר נחמד נורא בקומה חמישית , ומהחלון שלי נשקף נוף יפה , ורואים חלק הגון של פריז . אני לומדת כל הימים , יושבת וחושבת על פעלים יוצאים מהכלל בצרפתית . יש סיכוי שאדע פעם לדבר ולכתוב בצרפתית . נכון , זה פשוט חלום ללמוד שוב פעם אחרי הפסקה של כמה שנים . שלך , רותי...  To the book