|
|
איזה כיף זה שאני , ילדה בת שתים עשרה , נוסעת ברכבת ועוד לחוץ לארץ , למצרים . אף אחת מהחברות שלי עוד לא הייתה בחוץ לארץ . אני שמחה נורא שהדוד מקס הזמין אותנו לבלות את חופש פסח בפורט סעיד . בהתחלה , כשבאו הדוד מקס והדודה ציליה לגור אצלנו , התרגזתי נורא . הם עשו כזה בלגן בבית . אבא ואימא שלי הצטרכו לישון בסלון , והם ישנו בחדר השינה שלהם כמו מלכים . בכלל , כל הזמן הם רצו דברים , ואבא ואימא שלי היו צריכים לשרת אותם . אני לא מבינה למה . כל הזמן נדנדתי להורים שלי שהם כבר ילכו . נמאס לי להיות בשקט כאן ולא להיכנס לחדר שם ועוד כל מיני חוקים מצחיקים . אבל אבא שלי הסביר לי שיש עכשיו מלחמת עולם , כאילו שאני לא יודעת . מה ? הוא שכח שירדנו למקלט כל פעם ששמענו אזעקה ? אבל אבא הסביר לי שהגרמנים פלשו לצפון אפריקה והגיעו קרוב למצרים . אז הדוד מקס המסכן מכר את סימון ארצט לאיזה מצרי וברח לארץ עם הדודה ציליה , וכאן אין לו איפה להיות , אז הם גרים אצלנו . אם הוא כזה עשיר כמו שאבא שלי אומר והוא קיבל כל כך הרבה כסף מהמצרי שקנה את סימון ארצט , אז למה הוא לא קנה דירה בתל אביב במקום לגור אצלנו ? אימא שלי הסבירה ל...
To the book |
|
|