אמי הגנרלית — היִידִישֶע מאַמֶע המודרנית

בצעירותה נחשבה ציפורה אמי לאחת מיעלות החן של תל אביב . גם כשהגיעה לגבורות לא הועם יופייה . היא מעולם לא ביקרה במכון יופי ואף לא נזקקה לשירותיו של ספר . היא בקושי התאפרה , ושערה היה תמיד משוך לאחור ומגולגל בתסרוקת " בננה " , מחוזק בסיכות סבתא על עורפה . פניה היו מוארכות קמעה , שפתיה מלאות , ושתי גבות עבותות קישטו את עיני השקד שלה . בתנוכי אוזניה ענדה עגילים מוארכים שהלמו את מבנה פניה . לבושה היה נאה , אף שלא הייתה מבאות ביתן של תופרות העילית . בימי הקיץ הלוהטים לא יצאה לרחוב בלי שחבשה כובע קש רחב שוליים והחזיקה בידה שמשייה פרחונית שתגן על עורה הצח מפני קרני השמש המאיימות . בשבתה בבית דאגה לצנן את סביבתה , ולו קצת , באמצעות מניפה . היה לה בבית מבחר של מניפות , שמשיות וכובעי קש שקיבלה במתנה ממכריה בכל פעם שחזרו מביקורים בחוץ לארץ . אמנם ציפורה לא זכתה לחינוך פורמלי , אבל לא הייתה בורה כלל ועיקר . היא שלטה בחמש שפות . היא דיברה עברית , ערבית , יידיש , גרמנית , צרפתית וקצת אנגלית . אחדות מהן היא למדה משמיעה בתקופה שהתגוררה במצרים עם משפחתה . ציפורה הייתה פצצת אנרגייה קורנת , חמה ולבבית . הי...  To the book