א. לשון המקרא

החילוף הפונטי ב — פ ידוע מן התיבות המשותפות לשפות השמיות , כגון ברזל בלשון המקרא — פרזל בארמית המקראית ובסורית ; פתן , נפת בעברית , btn — nbt באוגריתית ; דבש בעברית dipsu — באכדית . נפש בעברית — נבש בכתובות הפניקיות והארמיות . ובכתובות העבריות מימי הבית הראשון מצאנו : בנבשכם ( = בנפשכם ) , והבקידם ( = והפקידם ) ( חרס 4 מערד ) . החילוף בין העיצורים המסומנים בי " ת — וי " ו מתועד מעט מאוד במקרא , כפי שנראה להלן , וההנחה היא שנתקיימה הבחנה ברורה בין שני ההגאים בתקופה שבה הבי "ת נהגתה כעיצור קשה בכל מצב והווי " ו נהגתה [ . [ w עדויות מימי הביניים : אבן קורייש לא מנה ב " רסאלה " דוגמות לחילופי ב — ו — פ . מילון מסורה קדום מציג את הדוגמות הללו לחילופי ב — ו — פ : תאבתי — תאותי , לקצבי — לקצוי ; ואלבית באלפא : ' נשפת ברוחך ' יריד [ = כוונתו ] : נשבת . ' ישב רוחו ' ' ונשבה בו ' . ' לפני אפרים ' קיל יריד בה [ = רצונו לומר ] : לבני . וכדלך קול ' רך ויחיד לפני אמי ' : לבני אמי . פרזלא — ברזלא . ' ואלפא באלבא ' : גפי — גבי , פזר — בזר . חיבור ביניימי קדום העוסק בחילופי אותיות פנים עבריים מביא כמה ...  To the book