א. לשון המקרא

אבן קורייש מציג ב " אותיות השריקה " את החילופים : עלז — עלץ — עלס , צעיר — זעיר , מצער — מזער , אשרו חמוץ — חמוס . חיבור ביניימי קדום העוסק בחילוף אותיות פנים עברי מציג דוגמות אלו ( לפי מיונו . ההדגשות שלי ) : השריקות המשרתות , והן זסצ " ש . ז — ס : כגון יעלוז — יעלוס , תבוס — תבוז . צ — ש : רצפה — רשפה , צאנן — שאנן , עושו ובואו — עוצו , לנתוש — לנתוץ , ישחק — יצחק . ס — צ : כמו ויפצל מן ויפסל , וכן ספון — צפון , וכמו ושפוני — וצפוני . יקוסס—יקוצץ בפ ' . מן ויקצצו את בהנות . אבני נזר מתנוססות — מתנוצצות , סימן . 1 בקר , רסאלה , עמ ' . 342 — 340 . 2 אלדר , חיבור , עמ ' . 506 ונוצצים . מכף מעול וחומץ וחומס פירושו . נתסו נתיבתי — נתצו , מן ונתץ את הבית . מצעד — מסעד לבית ה ' . מילון מסורה קדום מציג דוגמות אלו : נתצו — נתסו , נתש — נתץ , נסוגו — נשוגו , זוהר — צוהר , צהוב — זהוב , עלץ — עלז , צעק — זעק ; ומלשון המשנה : זכוכית — סכוכית . רמב " ן מונה בפירושו לתיבה יזח ( שמות כח , כח ) דוגמות מעטות לחילוף בין העיצורים השורקים : ולא יזח החושן [ ... ] והקרוב אלי כי הוא כמו יסח , מן בית גאים י...  To the book