ג. מעמד הגרוניים בארמית

כבר הראו החוקרים שהעיצורים הגרוניים נתערערו במידה זו או אחרת בניבי הארמית של תקופת הבית השני , ויש הבדלים בהיקפו של הערעור : בארמית השומרונית — ערעור גמור , בארמית גלילית — ראשיתו של ערעור . ייתכן שתחילה התרופף ההבדל בין הלועיים — המסומנים בחי " ת ועי " ן — בארץ ישראל בתקופת התנאים ( כמו בארמית של ארץ ישראל על כל ניביה ) , וזה היה שלב ראשון בערעור הגמור של העיצורים הגרוניים . ואפשטיין מסכם : " בארמית של הגאונים , וכנראה כבר בלשון התלמוד , לא ידעו אפוא את הע ' בתור הגה ( ' שאין עין ' ) , כמו במנדעית , אף על פי שהשתמשו עוד באות עי " ן , וכן ח ' [ ... ] מבטאה של הח ' היה כמו ה ' ( או א ' ) , כמו שנמצא כבר בתלמוד : נהמא לאהמא , במנדעית [—] לחמא " . אפשטיין מצטט תשובת גאון : " ורב האי גאון . ובלשון ארמי , שאין עין , הרבה מאי איריא , ודקא ארי מאי קא ארי לה , ארייה לגזיזיה וכו ' [ ... ] כמו שיש בכל לשון שאומרין אלפין במקום עינין ועינין במקום אלפין , כן יש באנשי לשון ארמי כשם שאו ' עכלא כך או ' אכלא וכו '" . ועוד מסורת מהגאונים : " רבינא סר סכינא בבבל , בדק הסכין של שחיטה [ ... ] ותרגום ' פוקד...  To the book