|
|
בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת מגמה תרבותית והיסטורית מרתקת בחייה האינטלקטואלים של אירופה . המגמה באה לביטוי בהיגד חדש ומתוחכם של חוגים אינטלקטואלים ואקדמאיים באירופה , ההופך את מבשרי הטוטליטריות של ראשית המאה , לגיבורי תרבות של היום בקרב השמאל והימין כאחד . במקום שייבחן חלקם של הוגים ותנועות כעיצוב הטוטליטריות , הרי הביקורת ההיסטורית , האמנותית והספרותית דהירם , מעדיפה לתארם כסיסמוגרפים רגישים של תקופתם שניסו להבין את האלימות ' מבפנים / ולא כהרגים שפיתחו פילוסופיה של אלימות . היום , יותר מתמיה אירופה מביטה בעברה והדמות הנשקפת לה איננה תמיד מחמיאה - מצטיירת תמונה , שמקורותיו של הניהיליזם האירופי מצויים הרחק מעבר לתקופה של בין שתי המלחמות , ונטועים עמוק בלב לבה של תרבות אירופה , כמקביל למגמת ההיסטוריזציה של השואה בקרב היסטוריונים גרמניים חשובים * המנסים להמעיט מייחודיותה של השואה באמצעות הצבעה על תקדימים בברית המועצות , או הצבת הרייר השלישי ברצף ההיסטוריה הגרמנית והאירופית , '* חל תהליד הפור במגמתו , אך לא פחות ערך במשמעותו : ההיגד החדש של ההיסטוריוגרפיה האירופית מבקש לנתק את המשטרים הטוט...
To the book |
|
|