|
|
כל המתבונן בעולם הפוסט טוטליטרי - חמש שנים לאחר קריסת הקומוניזם הביורוקרטי וכחמישים שנה לאחר תבוסת הפשיזם האידיאולוגי - איננו יכול שלא להתמלא אימה וחרדה מפני יכולת ההרס של האדם שנתגשמה במאה העשרים ; רבה בעת איבנו יכול שלא להתמלא תקורה ואמונה בסגולות האנושיות של חיסרן עצמי - שתי תכונות בולטות באו לידי ביטוי מקביל בשליש הראשון של המאה : הרצון המודרני לאיין את הארם ההיסטורי והתשוקה המודרנית לכנות ' אדם חדש / המחקר שלפנינו מצביע על הקשר ההכרחי כץ שני מאוויים אלה הנובעים זה מתוך זה והאפשרייס רק בשיח המודרני . ככל שקרבים אנו לסוף המאה , הולכת ומתבהרת מהותה המיוחדת של המודרניות , קרי : היכולת של האנושות כעת החדשה לעצב את גורלה במרידיה , רתודעתה לכך . ' האדם החדש ' הוא רעיון נושן . אי הבחת מהסדר האבךשי הזינה לכל אורך ההיסטוריה את החלום על אנושות חדשה : באורח פרדוקסלי תמיד ביקש האדם להמיר את עצמו . המהפכה הצרפתית , האידיאולוגיות של המאה הי " ט והמיתוסים הפוליטיים של המאה העשרים היו כולם בגדר הכרזה על האתגר המודרני של האדם ליילד את אנושיותו מחדש - המודרניות שימשה מעבדה לאפשרויות קוטביות של רגמים...
To the book |
|
|