תקנון פא"י: שיקוף הניגודים הפנימיים

לאחר שכבר הוקמו כמה וכמה סניפים של פא " י בארץ ישראל , הגיע יצחק ברויאר לביקור בארץ ואז חברו כל סניפי פא " י לתנועה ארצית , קיבלו על עצמם את הנהגתם של מינץ ולנדוי וביקשו ליצור תקנון מחייב . יצירת התקנון בתקופת שהותו של ברויאר בארץ ישראל , ובהשפעתו , הובילה את פא " י הצעירה לקונפליקט הראשון בקורותיה : סוגיית הפרישה . אגודת ישראל ירושלים , כרוב מניינה של אגודת ישראל גרמניה , חרטה על דגלן את חובת הפרישה — בירושלים מכנסת ישראל , ובגרמניה מהקהילה היהודית הכללית , שכללה גם את הזרם הרפורמי . יצחק ברויאר ירש את עמדתו לגבי חובת הפרישה מסבו , הרב שמשון רפאל הירש , האיש שיסד את הקהילה הפורשת ולחם עד סוף ימיו למען הפיכת חובת הפרישה לחובה דתית . לפיכך לא יכול היה ברויאר — כנכדו וכמי שראה את עצמו כממשיך דרכו — להסכים לקיומה של תנועה אגודאית כלשהי , שמתקנון היסוד שלה נעדרת חובת הפרישה מהמסגרת היהודית הכללית שאיננה שומרת תורה ומצוות ושאינה מחויבת להלכה היהודית . ברויאר ניסה לכפות את דעתו בעניין זה על חברי פא " י ועל מנהיגיה המקומיים , שהתנגדו לחובת הפרישה בארץ ישראל — אך כשל : הניסוח בתקנון פא " י לא ...  To the book