תקציר

אחד האתגרים הגדולים העומדים לפני הכנסת ה – 19 הוא ההכרעה בעתידה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות בדואים בנגב , שאושרה בקריאה ראשונה בסיומה של הצבעה סוערת . ההצעה מבקשת לכונן פתרון מסוג אחת ולתמיד לסכסוך הקרקעות בין המדינה למיעוט הבדואי , ובפרט בעניינה של הפזורה הבדואית , המורכבת מעשרות כפרים " בלתי מוכרים " , ובהם כ – 90 , 000 תושבים . הצעת החוק מבקשת לחייב את הבדואים שתביעת הבעלות שלהם טרם התבררה לבחור , בתוך פרק זמן קצר , בין קבלת תמורה בכסף ובקרקע , בזיקה מוגבלת לתביעה המקורית ( מסלול התמורות ) , לבין מיצוי טענותיהם בבית המשפט . נוסף על כך כוללת ההצעה מתן אפשרות לכל בדואי בנגב שאין לו מגרש מגורים לקבל מגרש בתמורה לפינוי הקרקע שהוא מחזיק . בתום חלון החסד לקבלת מגרשים ותמורות תוסמך המדינה לבצע פינוי קרקע ומבנים בהליכים מקוצרים , ותביעות שלא התבררו — יתבטלו . החקיקה החדשה טומנת בחובה הזדמנות יקרת ערך לפתיחת דף חדש ביחסים בין הבדואים למדינה , שיתבסס על הבטחת תנאי קיום מינימליים וכיבוד הדדי — של שלטון החוק מזה ושל כבוד האדם מזה . אך האם ההצעה שמונחת לפני הכנסת עומדת בציפיות אלו ? ני...  To the book