שלוש תמונות היו תלויות בחדר העבודה של פרופ ' טנא ז " ל עשרות בשנים : תמונה של ילד אנונימי שנספה בשואה , דיפלומת סרק , ואנייה תלת ממדית המפליגה בים . תמונות אלה סימלו בעיניו את העבר , ההווה והעתיד האישיים שלו , שנגזרו מן העבר , ההווה והעתיד של עם ישראל . תמונת הילד האנונימי , אחד ממאות אלפי הילדים שנספו בידי הנאצים , סימלה בעיני טנא את אחד הפרקים הזוועתיים ביותר בתולדות עם ישראל , ואת חוסר האונים המתסכל של פרק זה אל מול הדורסנות החייתית של הנאצים . טנא נהג לומר : " הילד הזה בתמונה שובר את לבי . אני יכולתי להיות הילד הזה , אני הייתי קרוב להיכנס לתאי הגזים ולכבשני האש הנאציים " . טנא קיים בעצמו , למען החינוך ההיסטורי , את מצוות " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מתאי הגזים " . החוויה האיומה הזאת הייתה אצל טנא עניין של יום יום , לא רק בעשרה בטבת או ביום השואה והגבורה . לכל מקום שהלך הלכה אתו התמונה הזאת . דיפלומת הסרק היא דיפלומה מס ' 60 באלבום הרישומים של שאול שטיינברג ושמה , Nonsense Fortifi ed By Technicalities כלומר הבל מחוזק באמצעים טכניים . מרחוק הדיפלומה מרשימה מאוד...
To the book