פרק ו התמורה (אלבדל)

. 73 הסמיכות ( אלאצ ' אפה ) כל כולה עניין של תחביר היא , לא כן התמורה ( אלבדל ) , לפי שהתמורה היא עיקרון של דקדוק המפרש לא רק סוג מסוים של צירופי מילים , אלא גם תופעות הרבה שמתחום תורת הגזירה . המונח אבתדאל ( תמורה ) מכנים בו את חילופיהן של אותיות הרפיון , הן אותיות התמורה ( חרוף אלבדל ; = 6 , 87 קד , 10 ) או את חילופיהן של הגאים אחרים , אם משום שהם קרובים מצד מוצאם , ואם משום שהאותיות שלהם דומות זו לזו מצד צורתן . מכאן המונחים אלחרף אלמבדל מנה ( האות המומרת ממנה ) מן הצד האחד ואלחרף אלמבדל בה ( האות המומרה בה ) מן הצד האחר ( = 10 — 9 , 87 קד , , 14 — 13 ועיין בשער ז [ ו ]) , אבל סוג זה של תמורה אינו מענייננו בחיבור זה , ואין אני דן בפרק זה אלא בתמורה ( בדל ) המכנה סוג של צירופי מילים , וזה גדרה של תמורה זו : " ויש שימירו העברים הדבר מן הדבר והם לעין אחת " ( קד יבדלון אלעבראניון אלשי מן אלשי והמא לעין ואחדה ; = 13 , 99 קיט , . ( 11 סוג זה של אלבדל ר ' יונה ייחד לו את שער ט ( ח ) , הוא באב אכ ' ר מן אלבדל = " שער אחר מהתמורה " ( ועיין וילנסקי , קיט , . ( 9 . 74 סוג זה של תמורה שני מינים...  To the book