פרק חמישי מרד ואדי סאליב

אחרי , 1948 בשל בעיות פנימיות במרוקו ובשל פעילות התנועה הציונית , גבר זרם היהודים שהיגרו ממנה לצרפת ולמדינות מערביות אחרות , ובכלל זאת לישראל . זרם ההגירה התחזק עוד יותר ככל שהתברר , כי צרפת עומדת לסיים את שליטתה במרוקו , ובמיוחד לאחר הכרזת העצמאות ( , ( 1956 וכרבע מיליון יהודים יצאו מהמדינה . בשנים , 1964 - 1961 במעורבות רבה של שליחים מטעם ממשלת ישראל , היגרו לישראל מדי שנה כ 25 אלף יהודים ממרוקו . רבים מהיהודים ממרוקו שהגיעו לארץ בשנות ה 50 נשלחו להתגורר בכפרים ובערים , שתושביהם הערבים גורשו או ברחו במהלך המלחמה , ובמעברות . בשכונת ואדי סאליב בחיפה ובשכונת מוסררה בירושלים התיישבו גם משפחות , רבות מהן ממרוקו , שעזבו מחנות עולים , מעברות ומושבים והתמקמו בצפיפות רבה בשכונות הרוסות חלקית אלה בתקווה לשפר את מצבן . המחאה שצמחה והתגבשה בשכונות של יוצאי צפון אפריקה , ובעיקר — יוצאי מרוקו , הייתה דומה למחאת המעברות ( ר ' פרק רביעי ) , אך גם שונה ממנה . כמו במעברות , הצעירים של ואדי סאליב מחו על העוני , האפליה , תנאי הדיור הקשים , האבטלה , עבודות הדחק , ההעסקה הזמנית והעדר הסיכוי לעבודה קבוע...  To the book