מאת אורן גזל - אייל תיקון 113 לחוק העונשין קבע לראשונה בחקיקה הנחיות לבית המשפט בגזירת הדין . על פי התיקון , על בית המשפט לקבוע בשלב הראשון את מתחם העונש ההולם לעבירה על פי שיקול ההלימה . ככלל , על העונש המוטל להיקבע במסגרת אותו מתחם . אולם החוק מציין מפורשות שני שיקולים שבהתקיימם מוסמך בית המשפט לגזור עונש החורג מהמתחם . הראשון – שיקום : בתנאים מסוימים רשאי בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו , גם בחריגה ממתחם העונש ההולם . השני – הגנה על הציבור . בתנאים מסויימים רשאי בית המשפט לחרוג מהמתחם חריגה שאינה ניכרת לצורך הגנה על שלום הציבור . בחלקו הראשון של המאמר נבחנים לעומק התנאים לחריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום והגנה על הציבור . בחלקו השני של המאמר מוצגת הטענה כי בית המשפט רשאי לחרוג מן המתחם גם בשני מקרים נוספים , אף שהסמכה לכך לא מצויה בחוק : הראשון , בית המשפט רשאי להטיל עונש על פי הסדר טיעון שנערך בין הצדדים גם בחריגה ממתחם העונש ההולם ; השני , בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם כאשר שיקולי צדק מחייבים חריגה כזו . המאמר מפרט את הכללים החלים על חריגה מהמתחם בה...
To the book