על הרוח העצמאית של השופטים בישראל

ככוללת בתוכה זכות למינימום של קיום אנושי בכבוד , הסתמכה הנשיאה ביניש על פסיקת בית המשפט העליון . גם במקרה זה , עצמאות אל מול טענות סותרות של המדינה אמנם הביאה להכרזה על בטלות של הוראת חוק , אך זאת במהלך מינימליסטי ומשכנע ביותר , אגב פיתוח מתבקש של המשפט הישראלי . ג . האם האופטימיות של תקופת הנאורות מוצדקת ? לכאורה הניסיון ההיסטורי מחזק את מצדדי התפיסה האופטימית של הנאורות , באשר לקשר בין אי - תלות שיפוטית לרוח עצמאית של שופטים . במשטרים לא דמוקרטיים שבהם לא נהנו השופטים מאי - תלות , קשה לדבר על רוחם העצמאית של השופטים . לדוגמה , במחצית השנייה של המאה העשרים , ידוע לשמצה השיפוט במשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה , שזכה לכינוי " שיפוט טלפוני " על שום ההוראות הטלפוניות שקיבלו השופטים מגורמי שלטון בעניינים שעמדו לפניהם . השופטים לא היו אלא זרועו הארוכה של משטר רודני , וקשה לומר שהפגינו " רוח עצמאית " בהגנה על זכויות הפרט . במילים אחרות , ניכר קשר בין רודנות משטרית לבין פגיעה ביסודות העצמאות השיפוטית וערעור עליהם . מבט מעמיק יותר בניסיון ההיסטורי מעורר שאלות לא מעטות באשר לתפיסה האופטימית של...  To the book