|
|
מבוא " בשיעור שלך לא למדנו דבר , הכול למדנו בעצמנו " , התלוננו התלמידים כלפי לא אחת . האמנם רק למידה מפי סמכות ראויה לשם " למידה " ? בלמידה בקבוצות קטנות שניהלתי עם תלמידים שלי במכללות להוראה , שמתי לב לכך , שבקבוצה שאני נמצא בה מתקדם הדיון בקצב איטי יותר מבקבוצות האחרות . ביקשתי מן התלמידים הסבר לכך , והם השיבו , כצפוי , כי בנוכחות המורה התלמידים מרגישים צורך להתאמץ ולהשקיע יותר כדי להרשים אותו ולהפגין בפניו את ידיעתם ; וכי המורה יודע יותר ותרומתו לדיון משמעותית יותר מזאת של התלמידים . תלמידים רבים אכן רואים עצמם נחותים ממוריהם , והם לומדים כדי להרשים אותם , ומורים רבים אינם מסייעים לתלמידים להשתחרר מסמכותם . חלק גדול מאמונותיו וציפיותיו רוכש התלמיד בהשראת הסמכות . הוא נקרא בדרך כלל " לנחש " את התשובות שהמורה מצפה להן או לפחות להביא לדבריו אסמכתאות מפי בני סמכא . תלמידים שהורגלו במשך שנים להיות סמוכים על שולחנם של אחרים ולבטל את דעתם מפני דעת הממונים עליהם , מרכזים את כל מאמציהם בעשיית רושם על מוריהם ובמימוש ציפיותיהם . תלמידים כאלה אינם מכירים ואינן מוקירים כל למידה שאיננה תוצאה ישיר...
To the book |
|
|