פרק רביעי חינוך לתודעה של חירות

מבוא לפני למעלה מ 250 שנים כתב הפילוסוף הצרפתי ז ' אן ז ' אק רוסו בספרו הנודע " האמנה החברתית " ( 1762 ) את המשפט המפורסם : " האדם נולד חופשי , ובכל מקום הוא כבול באזיקים . " רוסו טעה . האדם , התינוק , שזה עתה נולד הוא כבול לחלוטין . הוא כבול לאינסטינקטים ולצרכים הבסיסיים שלו והוא תלוי לחלוטין בהוריו לשם הישרדותו . חירות היא אמנם אחת הזכויות הטבעיות של האדם , אבל היא אינה נתונה לנו באופן טבעי כדבר מובן מאליו . היא אינה מוגשת לנו כמתנה על מגש של כסף . היא כרוכה במאבקים רבים ובאומץ לב רב . למעשה לכל אורך חייו , החל מלידתו ועד מותו , נאבק האדם על חירותו . אפשר אף לראות את ההיסטוריה האנושית כולה כסיפור מאבקו של האדם להשגת חירותו . החירות היא ערך כה חשוב ומרכזי בחיינו עד כי , לעיתים , אנו מוכנים להקריב את חיינו למענה . היא קשורה במהותו של האדם , בגרעין הפנימי שלו , בזהות האישית שלו . האדם הוא אדם בזכות חירותו . מה היא , אם כן , תודעה של חירות ? מה ההבדל בינה לבין תודעה של עבדות ? כיצד ניתן לפתח תודעה של חירות וכיצד ניתן לחנך לקראתה ? תודעה של חירות תודעה של חירות היא תודעה שמאפשרת לאדם לנה...  To the book