|
|
לפי הטיעון הראשון , אמנם מדובר בחוק במפורש בפעולה " מתוך מניע של גזענות " , אך אין הכוונה למניע צופה פני עבר כהגדרתו בחיבור זה , אלא ליחס נפשי של מטרה כלפי תוצאות וכלפי נסיבות . עבירה , להבדיל מסעיף תחולה , יש להבין את הניסוח כפונה ליחס של מטרה כלפי נסיבות בלבד . על פי ניתוח זה , יש לראות את המילים " והכל בשל אפיון הקרבן " , כמכוונות לדרישת יחס של מטרה כלפי נסיבת השתייכות הקרבן לקבוצה באוכלוסייה לפי הפרמטרים המנויים בסעיף , ולא כמאפשרות הרשעה על סמך כל המניעים צופי פני העבר שניתן להעלות על הדעת . פרשנות הביטוי כמכוון לרכיב נפשי של מטרה כלפי נסיבות , ולא לרכיב נפשי של מניע צופה פני עבר , מתבקשת גם מן המשימה של חלק זה של הפרק השלישי , והיא להראות כי עבירות השנאה מפנות בהכרח למניע צופה פני עבר . לכן הכלל הפרשני שעל פיו אלך הוא שבכל מקום שניתן לפרש את הרכיב הנפשי גם כמטרה , זו הפרשנות שתוענק לו . על פי אותו כלל פרשני , גם את המילה " עוינות " המופיעה בהגדרת הגזענות שבחוק העונשין אין לקרוא לבדה אלא כנסמכת על המילה גילוי . כזכור , גזענות הוגדרה גם כ " ... גילוי איבה , עוינות או אלימות ... כלפ...
To the book |
|
|