|
|
הפרויקט בחלק זה של הפרק הוא להראות שגם על פי ההגדרה שהוצעה בחיבור זה למונח מניע , דהיינו רגש או אמונה שהניבו התנהגות מבלי לכלול בתיאורם את יעדה של ההתנהגות , כלל אי-הרלבנטיות של המניע איננו נכון מבחינה תיאורית . משימה זו קשה יותר מזו של החלק הקודם . לרלבנטיות מסוימת של רכיב המטרה נראה שהמשפטן הפלילי כבר התרגל . אמנם המטרה עדיין נתפסת כיסוד נפשי מיוחד שמתפקד בעיקר כרכיב של עבירות סמכות שיפוט על העבירה . חשיבותם של המטרה או המניע עולה גם כאשר מתעלמים מן ה "תחולה הנציונלית " כהגדרתו של שחר , ומתרכזים בתחולה על קרבן ישראלי בלבד . מלבד העובדה שסמכות השיפוט הנקנית על סמך " התנאי המניע " מכוח בסיס התחולה הפרוטקטיבית , מניבה החלה עיקרית ולא שיורית של הדין הישראלי , הרי היקף פרי שׂ תה של הסמכות הוא גדול יותר מזה הנובע מעקרון התחולה הפרסונלית הפסיבית , שאינו דורש קיום מטרה או מניע כלשהם כתנאי להחלתו . כך למשל עבירה נגד רכוש של אזרח ישראלי לא תוכל להישפט בישראל , אלא אם כן מטרת המבצע הייתה לפגוע בבעל הרכוש כישראלי , או אם מעשהו נבע ממניע אנטי - ישראלי . כך גם עבירות חוץ נגד הגוף של אזרח או תושב יש...
To the book |
|
|