|
|
הדוקטרינה הכללית הראשונה שתוצג , שרכיב נפשי של מטרה חיוני בה , היא דוקטרינת הניסיון . עוד בראשית המאה הקודמת טען סלמונד שדוקטרינת הניסיון מהווה חריג לכלל אי - רלבנטיות המניע , כיוון שהמטרה היא תמצית הניסיון . אותה התנהגות תיחשב לתמימה , או לכזאת שמגבשת עבירה פלילית של ניסיון , על סמך התשובה לשאלה אם התקיים אצל המבצע רכיב נפשי ספציפי של מטרה . Paul H . Robinson , Should the Criminal Law Abandon the Actus Reus – Mens Rea Distinction ? , in 7 CTIONA AND ALUEV IN RIMINALC AWL 187 ( Stephen Shute , John Gardner & Jeremy Horder eds ,. ( . 1993 ;) AULP H . OBINSONR , TRUCTURES AND UNCTIONF IN RIMINALC AWL ( 1997 יש לציין שקבלת ההבחנה של רובינסון כשימושית ומועילה לצרכים מסוימים , אינה מחייבת הינזרות משימוש בהבחנה בין דוקטרינות מעשה פלילי ומחשבה פלילית לצרכים אחרים . 8 רובינסון איננו סבור שצריכה להתקיים הפרדה אקוסטית בין נמעני החוק לדוקטרינות המגדירות את תנאי הסף לאשמה ולדוקטרינות המדרגות את האשמה , אף שהן משמשות כללי שיפוט . ראו , OBINSONR שם , בעמ ' . 209 – 207 להצגת הרעיון של הפרדה אקוסטית ר...
To the book |
|
|