ד. הגדרת המניע כסוג של כוונה

אמנם ניתן לבקר את הגדרתה של סיסטייר למושג מניע , אך נראה כי המתודולוגיה שנקטה בסקירת ההגדרות השונות שהוצעו לו כתת - קטגוריה של המושג כוונה , או כמובחן ממנו , היא טובה . להלן ייבחנו גם כאן שתי גישות אלו , זו אחר זו . בפרפרזה תלושה במקצת על אחד ממשפטי הפתיחה הידועים ביותר בספרות הקלסית ניתן לומר כי בעוד כל הטוענים כי המניע הוא סוג של כוונה דומים זה לזה , הרי כל המבחינים בין מניע לכוונה – מבחינים ביניהם בדרכם שלהם . לפיכך , כדי להציג את עמדתם של הראשונים , ניתן להסתפק בעמדה אחת שתייצג נאמנה את כל השאר . ההוגה המזוהה ביותר עם העמדה שמניע הוא סוג של כוונה הוא גלנוויל ויליאמס . לטענתו , מניע במשפט הפלילי הוא היעד , הכוונה המרוחקת של המבצע , בעת שעבר את העבירה הפלילית וגרם לקרות התוצאה האסורה . לדעת ויליאמס , ניתן לומר כי הכוונה נוגעת לאמצעי ואילו המניע ליעד . כיוון שרבות מפעולותינו מייצגות שרשראות של יעדים , הסיק וילימאס כי יהיו יעדים רבים שהם בסך הכול אמצעים להשגת יעדים אחרים , כך שאפשר לומר כי כל כוונה היא המניע של קודמתה בשרשרת . ויליאמס אף סבור שכלל אי - הרלבנטיות של המניע לאחריות הפלילי...  To the book