יב. החלת מודל הפרשנות הקונסטרוקטיבית של דבורקין

מתן משמעות צופה פני עבר בלבד למניע מתחייב , בייחוד בחיבור זה , גם ממודל הפרשנות הקונסטרוקטיבית של דבורקין . על פי גישה פרשנית זו , יש לתת לכל מושא פרשנות את התיאור הטוב ביותר לפי הז ' נר שלו . עניינו של חיבור זה הוא חקירת הכלל המשפטי ש " המניע איננו רלבנטי לקביעת האחריות הפלילית " . כנמנה עם ז ' נר הכללים המשפטיים , יש לתת לכלל את הפרשנות שתציג אותו באופן הטוב ביותר , תיאורית ונורמטיבית . כלומר יש להציג את הכלל במידת האפשר כבעל התחולה הכללית ביותר מבחינה דסקריפטיבית , וכניתן להצדקה המשכנעת ביותר האפשרית . על פי גישתו של קוגלר , כל מטרה היא גם מניע . על כן כל פעם שנדרש רכיב נפשי של מטרה כתנאי להרשעה , כלל אי - הרלבנטיות איננו חל . כבר ראינו כי אף על פי שהמטרה נתפסת במשפט הישראלי , על ידי השופטים והמלומדים , כ " מחשבה פלילית מיוחדת במינה " , הרי מבחינה אמפירית , מספר הפעמים שמטרה חיונית להרשעה גדול עשרת מונים מזה של כוונה . על פי השיטה המושגית של קוגלר , נמצא שכלל נכון הרבה יותר , לפחות מבחינה תיאורית , מן הכלל " המניע איננו רלבנטי לקביעת האחריות הפלילית " הוא הכלל " הכוונה איננה רלבנטית...  To the book