|
|
קרמינצר , שותפו של פלר לניסוח תיקון , 39 הודה בכך שכיום ההבדל בין כוונה למטרה הוא ביסוד העובדתי בלבד , ומבחינת היחס הנפשי הן זהות לגמרי . אבל קרמניצר לא גזר מתובנתו זו את 42 דיון מפורט יותר בקשר שבין האדישות למעשה ראו להלן בפרק רביעי , תת - פרק ז . 43 נראה גם כי מבחינה טכנית יוכל אדם אשר התקיימה בו כוונה שכזאת , אך לא מטרה , לטעון שלא הייתה לו כל מחשבה פלילית בנוגע לתוצאות . הדבר נובע מהיעדר עיקרון שלפיו המרובה מכיל את המועט בכל הקשור לתת - הצורות השונות של המחשבה הפלילית . אחרי שיראה אותו מבצע כי על פי הגדרות החוק , היסוד הנפשי של כוונה שעל הציר החפצי אשר התקיים אצלו , אינו עונה על דרישת הכוונה כיום , יוכל להמשיך ולטעון כי גם אדישות וקלות דעת לא התקיימו , שכן אם אכן חפץ בתוצאה , לא ניתן לומר כי היה אדיש אליה , או כי פעל מתוך תקווה למונעה . כיוון שהיה מודע לאפשרות קרות התוצאה , לא יהיה ניתן אף לייחס לו רשלנות . לצורך בעיקרון שלפיו המרובה מכיל את המועט במעבר בין הדרגות השונות של המחשבה הפלילית , ראו יובל לוי " היסוד הנפשי בעבירה – גוונים במחשבה הפלילית " ספר שמגר כרך ב 5 ( אהרן ברק עורך...
To the book |
|
|