|
|
כדי להקהות אף יותר את הרושם הרדיקלי שהדברים בשלהי הסעיף הקודם עלולים להותיר , אומר כבר עתה כי ההבחנה שאציע בין מושג המניע למושג המטרה זהה לזו שהציע פלר עוד בשנת , 1975 הבחנה שעליה חזר גם בספרו ובמאמרים מאוחרים יותר . בית המשפט העליון אימץ אף הוא בשלב מסוים הבחנה זו . כדי להבין את הבחנתו של פלר אביא בקצרה את הגדרת המושגים מניע ומטרה אצל המלומד . על פי פלר , המניע הוא גורם השייך כל כולו לעולמו הפנימי של האדם ולעמקי נפשו . המניע הוא מה שדוחף , מדרבן , ממריץ או מביא את האדם לעשיית המעשה . הוא יכול להיות נטוע במישור השכלי או הרגשי . דוגמאות אופייניות לרכיבים שיכולים לשמש מניע הם עמדות אידיאולוגיות או פוליטיות ורגשות כקנאה , אהבה , איבה , פחד ודומיהם . המניע הוא אותו " מדוע פנימי " כהגדרת פלר שהביא את האדם לביצוע העבירה . לעומת המניע , שהוא מושג פנימי סובייקטיבי , מטרה מאופיינת על ידי פלר כיסוד שיש לו גם היבט חיצוני אובייקטיבי . היבט זה בא לידי ביטוי ביעד חיצוני אובייקטיבי הגלום במטרה . במטרה גם היבט פנימי , והוא השאיפה הפנימית שיושג היעד החיצוני . כאשר אדם פועל מתוך יסוד נפשי של מטרה , יש ל...
To the book |
|
|