פרק חמישי התפילה

היסטורית , המחברת עבר ועתיד . אצלו הדיון בפרט איננו יכול להסתיים בו , אלא חייב להיות פתח ומבוא לעיצוב תודעת הכלל , החברה והלאום . הפרשנות התודעתית סייעה לשביד להבחין ברבדים הללו ולחשוף אותם . ויש להדגיש : שביד התעניין ביחיד , ולא אחת היה ער לחלקו בתודעת התפילה . הוא מעולם לא החמיץ הזדמנות לדון במעמדו של הפרט ובעמידתו לפני האל . אולם הוא חש צורך עמוק להוסיף על רובד זה את הנדבך של האומה והשייכות אליה , ולא עוד אלא שנדבך זה הוא חוליה מרכזית המקשרת את התפילה להגותו הכוללת . בעיניו של שביד המסתורין של הסידור איננו קבלי ואיננו מתייחס לזרמים מיסטיים מובחנים . לדידו עניינו של המסתורין הוא המיתוס היסודי של כתבי הקודש ושל חז״ל . ודאי , היכרותו של שביד עם הספרות הקבלית יוצקת לעתים לדבריו הדים של ספירות או תפיסות פסיכולוגיות קבליות כדוגמת תפילת הנשמה . אולם שביד התרחק מפרשנות מיסטית לדברי הסידור . כזכור , שביד ייחס לגרשם שלום תפיסה המפרשת את ההיסטוריה על פי המיתוס , וחלק על תפיסה כזו . עמדה זו מתיישבת עם התרחקותו של שביד מהיבטים מיסטיים והתמקדותו בסוד במובנו הפואטי והמיתי . 46 ראו שביד . 1983 החיב...  To the book